חוק הודעה מוקדמת לפיטורים

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות נחקק במטרה לאפשר לצד שנכפה עליו ניתוק יחסי עבודה להתארגן למצב החדש, כשהמצב הקיים 'מוקפא' לתקופה מסוימת המכונה "תקופת ההודעה המוקדמת".
כך שחוק זה, מאפשר לעובד העומד להיות מפוטר, לחפש עבודה חלופית בעודו מקבל שכר ממעסיקו, או במקרה של התפטרות, החוק מאפשר למעסיק שעובדו התפטר לחפש עובד חלופי, בעוד העבודה מתבצעת כתיקנה ע"י העובד המתפטר.

חובת מתן הודעה מוקדמת

בהתאם להוראות סעיף 2 לחוק:

מעסיק המבקש לפטר עובד ייתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים.
עובד המבקש להתפטר מעבודתו ייתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות.

הודעה מוקדמת צריכה להינתן בכתב. יש לציין במכתב את יום הוצאת ההודעה ואת יום הכניסה לתוקף של הפיטורים או ההתפטרות, לפי העניין.
למעשה, כל צד נדרש להודיע על סיום יחסי עבודה, בין אם זה ביוזמת העובד או ביוזמת המעסיק.

חוק הודעה מוקדמת לפיטורים

תקופת ההודעה המוקדמת

משך תקופת ההודעה המוקדמת תלוי ב- 2 משתנים: הותק של העובד וסיווג של העובד כעובד במשכורת או עובד בשכר.

לצורך העניין:
"עובד במשכורת" הוא עובד שמקבל משכורת על בסיס חודשי.
"עובד בשכר" הוא מי שאינו עובד במשכורת ואשר מקבל שכר על בסיס יומי או שעתי או לפי תפוקה.

נקודות לציון:
תקופת ההודעה המוקדמת נספרת באופן קלנדרי (כולל שישי שבת) ולא לפי ימי עבודה.
העובד והמעסיק רשאים להחליט על אורך תקופת הודעה ארוכה יותר.

הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד חודשי

ימי הודעה מוקדמת לעובד במשכורת חודשית, בפיטורים או בהתפטרות, יהיה כמפורט להלן:

  • 6 – 1 חודשים1 יום לכל חודש עבודה.
  • 12 -7 חודשים6 ימים + 2.5 לכל חודש עבודה.
  • לאחר שנת עבודהחודש ימים.

הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד בשכר

ימי הודעה מוקדמת לעובד בשכר (יומי, שעתי), בפיטורים או בהתפטרות, יהיה כמפורט להלן:

  • בשנה הראשונה: 1 יום לכל חודש עבודה.
  • שנה שנייה: 14 ימים + 1 יום על כל חודשיים עבודה.
  • שנה שלישית: 21 ימים + 1 יום על כל חודשיים עבודה.
  • החל מהשנה הרביעית: חודש ימים.

ויתור על עבודה בפועל

בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות:
המעסיק רשאי להודיע לעובד, כי הוא מוותר על עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת לפיטורים או בהתפטרות העובד, עם זאת, המעסיק נדרש לשלם לעובד פיצוי בגובה השכר הרגיל, בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו.

בהתאם להוראות הפסיקה:
במקרה שהמעסיק ויתר על העבודה בזמן הודעה מוקדמת, והעובד מצא עבודה חדשה, עדיין המעסיק יהיה חייב לשלם בעד התקופה האמורה.

מס הכנסה וביטוח לאומי

עקרונית, הכנסה ממשכורת כולל חלף השכר מהווים הכנסה חייבת במס הכנסה וביטוח לאומי, אלא אם מתקיימת הוראה אחרת בחוק.
תשלום הפיצוי בעת ויתור על עבודה מכונה "חלף הודעה מוקדמת".

הוראות מס הכנסה:

סכום הפיצוי (חלף הודעה מוקדמת) יהווה חלק ממענק הפרישה, בתנאי שמדובר בפיצוי עקב ויתור על עבודה בפועל, כך שיש ניתוק יחסי עובד-מעביד.
המשמעות היא, שניתן לקבל פטור ממס עד תקרת מענק הפיצויים הפטור.
חשוב להדגיש, ניתוק יחסי עבודה ייחשב ביום העבודה האחרון בפועל של העובד.
למען הסר ספק, במידה והעובד ממשיך לעבוד בתקופת הודעה המוקדמת ומקבל שכר רגיל בגין, סכום זה מהווה משכורת לכל דבר ועניין.

הוראות המוסד לביטוח לאומי

מנגד, בהתאם להוראות המוסד לב"ל, כל תשלום בגין אי-מתן הודעה מוקדמת הקבוע בחוק, ייחשב כתקופת עבודה לעניין ביטוח לאומי, ותחול חובת תשלום דמי ביטוח לאומי בגין תשלום זה.
עם זאת, תשלומים שניתנו מעבר לקבוע בחוק, לפי הסכם קיבוצי או הסכם עבודה אחר, ייחשבו כפיצוי פיטורין ויהיו פטורים מדמי ביטוח לאומי.

פיטורים או התפטרות ללא הודעה מוקדמת

מעסיק שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים, נדרש לשלם לעובד פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד תקופת ההודעה המוקדמת לה היה זכאי לפי הוראות החוק.
עובד שחדל לעבוד ולא נתן למעסיקו הודעה מוקדמת להתפטרות, נדרש לשלם פיצוי דומה למעסיק בעד תקופת ההודעה המוקדמת. למעשה, המעסיק לא חייב לשלם שכר לעובד בעד תקופה זו.

פטור מחובת הודעה מוקדמת

סעיף 10 לחוק מחיל פטור מחובת הודעה מוקדמת במצבים הבאים:

עובד יהיה פטור לתת למעסיק הודעה מוקדמת להתפטרות, כאשר הוא נמצא בנסיבות מיוחדות שבהן לא ניתן לדרוש ממנו לעבוד בתקופת ההודעה.
מעסיק פטור מחובת הודעה מוקדמת לפיטורים לעובד, כאשר פיטוריו של העובד נעשו בנסיבות שבהם יהיה ניתן לשלול מהעובד את פיצויי הפיטורים או עפ"י החלטת בית דין למשמעת.

אישור תקופת עבודה

המעסיק נדרש לתת לעובד אישור על תקופת עבודה בכתב, בכל מקרה.
יש לציין במכתב את תקופת עבודתו של העובד, הכולל תאריך תחילת עבודה ותאריך סיום עבודה.
את האישור צריך לתת תוך 14 ימים מיום העבודה האחרון של העובד או עד תום 7 ימים מיום דרישת העובד בכתב.

חובת השימוע בפיטורים

חובת השימוע בפיטורים באה מכוח פסיקת בתי המשפט וכללי הצדק הטבעי. בתחום דיני העבודה בכלל ובנוגע לפיטורי עובדים בפרט, נקבע באופן חד-משמעי כי מדובר בזכות מהותית.
השימוע הוא הליך בו עובד, מקבל הזדמנות הוגנת להשמיע טענותיו בפני המעסיק או המוסמך להחליט על פיטוריו, בטרם תתגבש החלטה סופית בענייניו.

מעסיק המעוניין לפטר עובד או עובדת חייב לקיים הליך שימוע כדין, כפי שנוסח בפסיקה.

פירוט הליך שימוע;

  1. צריך לתת הודעה מראש לעובד על מועד השימוע, בה יפורטו הטענות שבעטיין רוצים לפטרו,
  2. הענקת אפשרות לעובד לעיין בחומר הנוגע לפיטוריו ומתן זמן סביר להכין א תגובתו,
  3. יש לתת הזדמנות מלאה לעובד, בין בכתב ובין בעל-פה, להגיב על הטענות כנגדו,
  4. עריכת פרוטוקול של הפגישה, אם השימוע לא נעשה בכתב,
  5. קבלת החלטה על סמך שיקולים מקצועיים ועניינים.

החוק, יחד עם לא מעט פסקי דין שניתנו בעניין הודעה מוקדמת או מתן שימוע, כוללים הוראות וכללים נוספים. כך שיש לבחון כל מקרה לגופו.

פנו לקבלת שירות מקצועי.

קראו בהרחבה על שירות חשבות שכר במיקור חוץ למעסיקים

מאמרים קשורים:

שתפו: