חוק איסור הלבנת הון

המטרה העיקרית בחוק איסור הלבנת הון היא לתת כלים, הוראות וחוקים נוספים לרשויות ומוסדות פיננסיים, כדי למנוע הלבנת הון ששימושו בעיקר נועד לפשיעה או פעולות מס לא חוקיות.

ארבעה עקרונות מלווים בחוק מתקיימים לצורך כך:
מניעה – ע"י החוק, צווים ותקנות על מוסדות פיננסיים ועל המגזר הפרטי והעסקי.
ענישה – בנוסף לקנסות, העובר על החוק צפוי גם למאסר בפועל.
חילוט – החוק מאפשר חילוט רכוש.
ושיתוף פעולה בינלאומי – ישראל מקיימת שיתוף פעולה והחלפת מידע מודיעיני עם יחידות ורשויות מס מקבילים במדינות אחרות בעולם.

להלן תמצית החוק

העברת כספים לחו"ל או העברת כספים לישראל

כיום יותר ויותר, מתקיימת המגבלה בהעברת כספים לחו"ל או העברת כספים מחו"ל לישראל, אחת הסיבות לכך נעוצה בחוק.
סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון מטיל חובות על גופים פיננסיים.
בין היתר, החוק מחייב את הבנקים ומוסדות פיננסיים, לקבל פרטי זיהוי מכול לקוח, עוד לפני מתן השירות. הן בפתיחת חשבון וגם במסגרת השירות השוטף.
אתם נדרשים לתת פרטים מלאים עליכם. הכרת הלקוח כוללת, בין השאר, בירור מקור הנכס הפיננסי, כלומר, מקור הכספים שאתם רוצים להעביר, עיסוקו של מקבל או מעביר הכסף. שימו לב, ההוראות חלות גם על "נהנה" בחשבון הבנק.
כמו כן, עליכם לאמת את הנתונים ע"י צירוף של מסמכים ואסמכתאות.

תוספת ראשונה לצו חוק איסור הלבנת הון מציינת רשימה של מדינות שלגביהן מתקיימת הסתייגות לעמידתן, זה אומר, שכל פעולה פיננסית, כולל העברות כספים לאחת או מהמדינות הנ"ל, עוברות בקרה נוספת ע"י הבנקים.
להלן חלק מהמדינות בצו: איראן, ירדן, טורקיה, מצרים, איחוד האמירויות ועוד.

חוק איסור הלבנת הון

דיווח של הבנקים בחוק איסור הלבנת הון

הצו מחייב את הבנקים לדווח לרשות המוסמכת, על הפקדות או העברות כספים בסכום של מעל 50,000 ₪. כולל החלפת מט"ח בסכום לעיל. או העברת כספים בסך של מעל 5,000 ₪ לאחת מן המדינות המסויגות לעיל.
שימו לב, הבנק לא חייב לעדכן את הלקוח (בעלי החשבון) על הדיווח. וזאת על אף שמדובר במידע מסווג ופוגע בפרטיות הלקוח. החוק מאפשר זאת, מאחר ומדובר בפעולות למניעת עבירות הלבנת הון ומניעת שימוש בכספים לפשיעה.

מה בין חוק איסור הלבנת הון למס הכנסה

לאחר כל זה, איך מתקשר, בין היתר, חוק איסור הלבנת הון למס הכנסה. למה יש מגבלות בהעברת כספים מחו"ל או העברת כספים לחשבון בארץ.
להזכירכם, תושב ישראל חייב בדיווח למס הכנסה על ההכנסות שלו מכול מקור, בארץ ובחו"ל.

להלן מספר דוגמאות בשימוש עסקי

תשלומים לתושב חוץ בגין שירותים או נכסים, חייבים בניכוי מס במקור בשיעור של 25% מכוח סעיף 170 לפקודת מס הכנסה. אלא אם מדובר בעסקה או שירות, הפטור ממס בפקודה או שיש בידיכם אישור פטור מניכוי מס הכנסה.
חובת הניכוי חלה גם על הבנקים. ולכן במקרה שכזה, בעת העברת כספים לתושב חוץ, הבנק ינכה מס במקור מהסכום, אלא אם יש בידיכם אישור פטור ממס הכנסה.

העברת כספים הנובעת מפעילות פיננסית או עסקית

לדוגמא: אם מכרתם נכס בחו"ל ואתם אמורים לקבל תמורה בגין, להזכירכם, מדובר בהכנסה חייבת בדיווח למס (גם אם לבסוף תהיה זו פטורה).
הבנק, כנראה, לא יאשר לכם את הפקדת הכספים בחשבון הבנק, לפני שתמלאו טופס הצהרת לקוח על עמידה בחבות מס ודיווח. למעשה, הבנק מעביר את האחריות אליכם ועל החותם ומאשר בטופס, שיכול להיות: יועץ מס, רו"ח או עו"ד.

חוק איסור הלבנת הון מחייב את הבנקים למנוע מתן שירות בגין כספים, שיש בהם סיכון גם בעבירות מס. וכך נולד טופס הצהרת לקוח.
בטופס הצהרת לקוח לבנק נדרש למלא פרטים מלאים הכולל פרטי זיהוי הלקוח, פרטי המעביר, פרטי המקבל, מהות העסקה ובנוסף, אישור חיצוני, שבו התחייבות לדווח למס על אותם הכנסות והגשת דו"ח שנתי למס הכנסה.

העברת כספים מחו"ל

דוגמא נוספת: העברת כספים מחו"ל הנובעים מפעילות בקריפטו, מכירת ביטקוין, מכירת מטבעות דיגיטליים. או מכירת NFT. 
ללא דיווח למס בגין הכנסות מקריפטו, יהיה לכם קושי רב להפקיד את אותם הכספים בחשבון הבנק.

העברת כספים מחשבון פרטי בארץ לחשבון פרטי שלכם בחו"ל, ולהיפך
במקרים כגון: העברת כספים למטרת השקעה בחו"ל, העברת כספים לחשבון ברוקר זר וכדומה.
העברת כספים מחשבון פרטי לחשבון הפרטי שלכם אינו מהווה אירוע מס ולכן אין חובת ניכוי מס במקור. ובעיקרון, הבנקים אינם נדרשים לבקש זאת מכם. יחד עם זאת, בטופס ההעברה, עליכם לציין כי מדובר בהעברה פטורה ממס, העברה מחשבון לחשבון ברוקר זר או למטרת השקעה.

לעומת זאת, העברה מחשבון זר או העברה לחשבון זר (תושב חוץ) מחייב אישור ניכוי מס במקור.

החוק כולל סייגים והוראות נוספות. ענישה, חילוט ועוד. קראו כאן בהרחבה

נדרשים לדווח למס על עסקה פיננסית, מוזמנים לפנות לקבלת שירות מקצועי מלא הכולל:
ייעוץ, הכנה והגשת דו"ח שנתי למס הכנסה וייצוג ברשויות המס.

שתפו: