מטבע שקל דיגיטלי

בדומה לבנקים מרכזיים אחרים בעולם, גם בנק ישראל שוקל להנפיק מטבע שקל דיגיטלי (שק"ד). מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי ( CBDC ) יהיה כמובן שונה מבין המטבע הקריפטוגרפי.
בין תפקידיו של בנק ישראל (שהוקם בשנת 1954) נקבע שהבנק יהיה אחראי לנהל, להסדיר ולכוון את מערכת המטבע. ורשאי להוציא מטבע הילך חוקי בישראל (מטבע השקל). ושום אדם זולת הבנק לא יוציא ולא יפיץ שטרי כסף ומעות…

כאן ראוי להזכיר כי מבחינת רשויות המס וכמו גם המוסדות הכספיים, מטבע קריפטוגרפי אינו נחשב כ"מטבע" אלא כהחזקה של נכס ובהתאם לכך, מכירה של "מטבע וירטואלי" מהווה אירוע מס על פי הוראות כללי מיסוי רווחי הון בפקודת מס הכנסה.
אם הפעילות שלכם ממכירת מטבעות וירטואלים מגיעה לכדי "עסק", הרי שההכנסות ממכירת המטבעות הוירטואלים חייבות במס בהתאם לשיעורי המס של יחיד. כלומר תשלמו מס בהתאם לשיעור המס השולי שלכם במדרגות מס הכנסה.
כמו כן, מאחר ולא מדובר במטבע, אין הפרשי שער או הפרשי הצמדה בחישובי הרווח.

ההבדלים בין מטבע דיגיטלי לבין מטבע קריפטוגרפי

בנק ישראל וכך גם בנקים מרכזיים אחרים בעולם כגון: הפדרל רזרב (Federal Reserve) בארה"ב ובנק אוף אינגלנד (Bank of England ) בבריטניה, שוקלים להשתמש בטכנולוגיות רישום מבוזר (Distributed Ledger Technologies – DLT) – כדוגמת בלוקצ'יין. יחד עם זאת ישנם הבדלים מהותיים בין  מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי  לבין  מטבע קריפטוגרפי  כמו הביטקוין.

מטבע דיגיטלי מול מטבעות קריפטוגרפים;

  1. מטבעות קריפטוגרפים אינם משויכים למדינה מסוימת וחלקם לא מנוהלים ע"י גורם מרכזי. לעומת זאת, מטבע דיגיטלי (CBDC) יונפק ע"י הבנק המרכזי של המדינה והוא אשר יקבע את כמות המטבע, את אופן השימוש בו ואת הרגולציה שתחול עליו.
  2. מאפיין נוסף – אנונימיות של המשתמשים במטבעות קריפטוגרפים. מהווה יתרון מצד בעלי מטבעות הקריפטו אבל גם מהווה אמצעי להלבנת הון ולפעילות בלתי חוקית. לעומת זאת, המטבע המרכזי יהיה מפוקח, ויעוצב בהלימה עם כללי איסור הלבנת הון ומימון טרור.
  3. נקודה חשובה נוספת היא שערכם של המטבעות הקריפטו מתאפיין בתנודתיות גבוהה מאוד. תכונה זו הופכת אותם ללא מתאימים לבצע את אחד מתפקידיו הבסיסיים של הכסף – לשמש כאמצעי תשלום. לעומת זאת, מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי כמו שקל דיגיטלי, יהיה תמיד ניתן להמרה ביחס של 1:1 עם שקל מזומן או שקל בחשבון הבנק.
מטבעות כסף

מטבע יציב – Stable Coin

בשנים האחרונות התפתחו מטבעות קריפטוגרפים יציבים (Stable coins) – מטבעות קריפטו שערכם צמודים לערכו של נכס או מטבע אחר. מטבעות אלו מונפקים על ידי גורם פרטי. והיכולת להבטיח את ערכו של המטבע היציב תלויה בנכסים בו הוא מגובה ובגורמים נוספים.

דוגמאות של מטבעות קריפטו יציבים הצמודים למטבע הדולר:
מטבע קריפטו  Tether (USDT)
מטבע של בינאנס  Binance USD (BUSD)
מטבע קריפטו  TrueUSD (TUSD)

מטרת הנפקת מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי

מטבע דיגיטלי של הבנק המרכזי (Central Bank Digital Currency – CBDC) הוא אמצעי תשלום דיגיטלי, המהווה התחייבות של הבנק המרכזי כלפי המחזקי בו.

ועדת ההיגוי בבנק ישראל העלתה את התועלות העיקריות שמטבע דיגיטלי עשוי להניב עבור המשק בעתיד, בין יתר הדברים;

  • יצירת אלטרנטיבה נוספת יעילה, מתקדמת ובטוחה לאמצעי תשלום בעידן הדיגיטלי.
  • יצירת תשתית חדשנית שתבטיח את התאמת מערך התשלומים לצרכים של הכלכלה הדיגיטלית העתידית.
  • יצירת תשתית יעילה וזולה לתשלומים חוצי גבולות.
  • שמירת האפשרות של הציבור לעשות שימוש באמצעי תשלום דיגיטלי תוך שמירה על רמה מסוימת של פרטיות.
  • צמצום השימוש במזומן. מניעה של הון שחור והלבנת הון.
  • תפקוד תקין ורציף של מערכת התשלומים גם בעת כשל.
אייקון מטבעות שקל

יתרונות השימוש בכסף דיגיטלי

ניתן להנות מצד אחד מהביטחון שבשימוש בכסף שהונפק ע"י הבנק המרכזי ומצד שני מהנוחות והקידמה בשימוש בכסף דיגיטלי.
אפשרות לשלם באמצעים דיגיטליים – מהמחשב, מטלפון נייד, משעון חכם, כרטיס חכם.
שקל דיגיטלי המונפק ע"י בנק ישראל יהיה ניתן להמרה 1:1 עם שקל מזומן או בבנק.

סיכום ביניים

עוד טרם נקבע והוחלט על הנפקת מטבע שקל דיגיטלי אך לאור כל ההתפתחויות, החדשנות ובעידן הדיגיטלי, ככל הנראה זה עוד התרחש מתי שהוא בקרוב.

בימים אלו נבחנים סוגיות שונות ובחינת הקמת מודל על ידי בנק ישראל. בין יתר הדברים בודקים את ההשלכות לכך על היציבות הפיננסית, קביעת מערך התשלומים, קביעת תשתית טכנולוגית  ועוד..
ככל הנראה, בנק ישראל לא יספק את המטבעות הדיגיטליים ישירות לציבור, אלא באמצעות מוסדות פיננסיים מאחר והם מסוגלים לנהל את הממשקים הנדרשים מול מיליוני משקי בית.

מה ההשלכות לגבי מטבעות הקריפטוגרפים הקיימים? ימים יגידו.

שתפו: