מיסוי כריית מטבעות קריפטו

כרייה של מטבעות דיגיטליים

כריית מטבעות קריפטוגרפים נועדה לאמת עסקאות במטבעות קריפטוגרפים ובכך גם לייצר עוד מטבעות דיגיטליים.
חשוב להבין שאין מוסד או גוף מרכזי אחד המנהל את כל הרישומים של כלל העסקאות בקריפטו, כמו בנק או מוסד כספי אחר. הלכה למעשה, הרישום נעשה ב"ספר חשבונות מבוזר".
רכישה של מטבע דיגיטלי הוא למעשה בעלות של יחידה דיגיטלית ממוחשבת. בכדי לאבטח את הבעלות של אותו מטבע לאדם מסוים משתמשים באמצעות טכנולוגיית הצפנה – קריפטוגרפיה. אבטחה מהסוג הזה והנפוצה ביותר הינה אבטחה מבוססת בלוקצ'יין (Blockchain).

בלוקצ'יין – שרשרת בלוקים, כאשר כל בלוק מכיל מידע שהוא קוד מסוים, המציין ומאמת עסקה. אותה שרשרת בלוקים המתחברת באמצעות אותה טכנולוגיית הצפנה, מהווה בעצם את הספר החשבונות הכללי, שאינו מנוהל ע"י גורם מרכזי כלשהו ולפיכך נקרא מבוזר.

כריית קריפטו – Crypto Mining

קיימים שתי סוגי מערכות לביצוע כרייה עיקריים:

כרייה מבוססת מערכת הוכחת עבודה – Proof of Work (PoW)
וכרייה מבוססת מערכת הוכחת החזקה – Proof of Stake (PoS)

כרייה מבוססת מערכת עבודה

היא למעשה יצירת אותם שרשרת בלוקים, הבלוקצ'יין. כריית מטבע הביטקוין (Bitcoin) הייתה הראשונה בכריית מטבעות הקריפטו.
הכורים יוצרים קוד דיגיטלי באמצעות שילוב של חישובים מתמטיים ופתרון משוואות, בכדי לחבר בין בלוק לבלוק. כאמור כל הקודים הללו הם המידע הפיננסי שהוא אימות של כל העסקאות.
תהליך זה המבוסס על מערכת הוכחת עבודה דורשת מעבר למיומנות רבה וידע גם החזקה של ציוד מחשבי מתאים, כגון: לוח אם מתאים, כרטיס מסך, מעבד, מערכת קירור ועוד.
הכנסה מכריית ביטקוין – בגין כל יצירת בלוק, הכורה מקבל תשלום במטבעות ביטקוין.

כרייה מבוססת מערכת החזקה – Staking

בתהליך זה, בעלי מטבעות מתחייבים להפקיד מטבעות דיגיטליים לתקופה מסוימת, מתבצעת נעילה של אותם מטבעות וכך מתאפשר לבצע אימות עסקאות. כרייה מסוג זה ניתן לבצע רק במטבעות קריפטו התומכים במערכת זו, כגון: מטבע הקרדאנו – Cardano (ADA), את'ריום – ETH) Ethereum) ועוד.

כל בעל מטבע יוצר צומת אימות משלו וכאשר בלוק של עסקאות מוכן לעיבוד, פרוטוקול הוכחת ההחזקה של המטבע הדיגיטלי בוחר צומת מאמת לבדיקת החסימה. המאמת בודק שהעסקאות בבלוק נכונות ובמידה וכן, הוא מוסיף את הבלוק לבלוק'ציין – שרשרת הבלוקים.
המאמת בהתאם מקבל תמורה. בהשקעה שכזאת, לא נדרש מהמשקיע ידע מעמיק ומומחיות מסויימת וגם לא הקצאה של כוח מחשוב. תהליך זה גם צורך הרבה פחות חשמל מכריית ביטקוין.
הכנסה מסטייקינג – הכנסה מריבית על המטבעות שהוא הלווה לתהליך. סכום הריבית ניתן באותה מטבע דיגיטלי שהקציב. סכום ההכנסה מריבית משתנה בהתאם לסוג המטבע, תקופת הנעילה ובהכרח, במידה ויש אימות. לא כל מאמת נבחר.

בהשקעה דרך סטייקינג קיימת גם אפשרות של הפסדים. זאת במידה, ושווי ערך המטבע (הנעול) יורד.

אפשר לבצע סטייקינג באופן עצמאי או להצטרף לקבוצה – מספר מאמתים היוצרים בריכת סטייקינג (Staking Pool) שהיא האפשרות הפופולרית ביותר. בכדי להיבחר כמאמת ולהנות מתשואה גבוהה, נדרש להלוות כמות יחידות גבוהה של המטבע ולכן הסיכויים גבוהים יותר באיחוד של קבוצת מאמתים.

מיסוי כריית מטבעות קריפטו

לאחר כל הדברים הללו, עולים השאלות במיסוי הכנסות מכרייה;
איך לסווג הכנסה מכריית מטבעות קריפטו?
האם הכנסה מביצוע סטייקינג הינה הכנסה עסקית? או בכלל מדובר בהכנסה פסיבית?

כך בהתאם להוראות מס הכנסה בחוזר משנת 2018;

" יובהר כי, אמצעי תשלום מבוזר אשר הגיע לרשותו של אדם בעקבות פעילות כריה – פעילות המתבצעת באמצעות העמדת כוח מחשוב אשר תמורתה משולמים אמצעי תשלום מבוזר, יש לראות את ההכנסות המתקבלות בידיו – כהכנסה עסקית. "
בהתאם להוראות מס הכנסה, הכנסות מהשקעה ופעילות בכריית קריפטו, יסווגו כהכנסה מעסק.

יחד עם זאת, הוראות אלו ניתנו בשנת 2018 ומאז חלו שינויים רבים בתחום הכריה;
כרייה במערכת החזקת עבודה (PoW), כריית ביטקוין – אכן דורשת מיומנות, המשכיות, השקעה של כוח מחשוב, השקעה כספית גבוהה, מימון, תקופת החזקה, ידע ובקיאות, פענוח נוסחאות מתמטיות מורכבות, חידות, כל אלו מעידים על פעילות עסקית ולא פסיבית. נתונים אלו גם נמנים בין מבחני העזר לצורך הבחנה בין פעילות המגעת כדי עסק לבין פעילות פאסיבית.
העוסק בכריית ביטקוין מעניק שרות של אימות ואישור בלוקים.

ואולם היום ישנה אפשרות השקעה פסיבית ב"כרייה";
השקעה באמצעות ביצוע סטייקינג (Staking) – שבה המשקיע לא נדרש כלל לכישורים מתמטיים מיוחדים, מיומנות, ידע מסוים ואינה דורשת הקצאה של כוח מחשוב מיוחד מצד המשקיע.
המשקיע מקבל הכנסה מריבית בגין הפקדה של המטבעות הדיגיטליים שלו לצורך אימות. ניתן להתייחס לזה כמעין הלוואה או פיקדון והריבית כתשואה על השקעה בנכס קריפטו. בדומה להשקעה בשוק ההון. ובדרך כלל גם היקף הכספי של הפעילות לא מגיע לכדי פעילות עסקית אלה יותר הכנסה פסיבית.

כמו רשות המס בישראל גם המקבילה לו בארה"ב, רשות גביית המיסים ה – IRS בהוראות -Notice 2014-21 שניתנו בשנת 2014, מסווג הכנסות מכרייה כהכנסה עסקית. אבל אף אחת מהרשויות עוד טרם עדכנה את ההוראות הללו בהתאם לשינויים הרבים החלים בתחום הקריפטו. כך גם אין הנחיות מיוחדות לגבי הכנסות מהשקעה בביצוע סטייקינג.

 

סיווג הכנסה עסקית

עקרונית הכנסות מפעילות בקריפטו; הכנסות ממכירה של מטבעות, המרה בין מטבעות נחשבות כהכנסה הונית וחייבות במס רווחי הון בשיעור של 25%. מטבע דיגיטלי נחשב כנכס ולא מטבע.  קראו בהמשך בהרחבה.

יחד עם זאת, בהתאם להנחיות מס הכנסה, אדם אשר הכנסותיו ממטבעות דיגיטליים – מגיעות לכדי עסק, יסווגו הכנסותיו כהכנסה פירותית ויחול עליה שיעור מס בהתאם לשיעור המס השולי, לפי מדרגות מס הכנסה. כלומר הכנסה מעסק לכל דבר.

מע"מ על הכנסות מפעילות במטבעות דיגיטליים

כל עוד הפעילות אינה מגיעה כדי עסק, הכנסות אלו אינם חייבות במע"מ. יחד עם זאת, הכנסות מפעילות שהן בעלות מאפיינים עסקיים, כלומר כאשר מדובר בהכנסה עסקית, הכנסה זו תהיה חייבת גם במע"מ.
עוסק שמגיע לכדי עסק מפעילות במטבעות דיגיטליים יסווג וירשם במע"מ כ"מוסד כספי" לעניין חוק מע"מ והכנסותיו חייבות בתשלום מע"מ. כך מי שעוסק בכריית קריפטו, יסווג וירשם כ"עוסק" במע"מ.

קראו בהמשך: הוראות רשום כאשר מקבלים תשלום באמצעות מטבע דיגיטלי.

הנני מתמחה במיסוי קריפטו;
נדרשים להגיש דו"ח שנתי בגין הכנסות מפעילות בקריפטו, מוזמנים לפנות לקבלת שרות מקצועי.
הכולל, הכנה והגשת דו"ח שנתי למס הכנסה בהתאם להוראות מס הכנסה וכולל את כל החישובים הנדרשים והנספחים לדו"ח.